פסק-דין בתיק ע"ב 2713-08

1.         התובע אשר עבד במוסך שבבעלות הנתבעת, מ-1.6.97 ועד 26.6.08, פוטר מעבודתו.

            בתביעתו תבע התובע פיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור 200%, אותם חישב על בסיס שכר אחרון נטען, בסך של 10,000 ש"ח.

כן תבע התובע פיצוי על פיטורים שלא כדין, מענק הסתגלות ופיצויים אותם כינה התובע "פיצויים עונשים".

בנוסף תבע התובע הפרשי תמורת הודעה מוקדמת, דמי הבראה עבור 5 ימים, פדיון חופשה עבור 3 השנים האחרונות לעבודתו, אותם העמיד על סך של 22,100 ש"ח וכן, הפרשים בגין העדר הפרשות מלאות לקרן הפנסיה. 

התובע טען, כי הוא זכאי למרכיב של 6% חלק המעסיק שהיה אמור להיות מופרש עבורו לקרן פנסיה, וזאת עבור כל תקופת עבודתו שהינה - 132 חודשים.

2.         הנתבעת בכתב הגנתה טענה, כי התובע פוטר, בין היתר, מאחר והתגלה, כי החתים כרטיסי נוכחות של עובדים אחרים.

כמו כן נטען ע"י הנתבעת, כי התובע קיבל את מלוא פיצויי הפיטורים שהגיעו לו, הן באמצעות שחרור סכומים שנצברו בחברת ביטוח, והן באמצעות השלמה בשיק שנשלח לבא כח התובע.

הנתבעת אף הדגישה בכתב הגנתה, כי התובע פוטר בהיותו בן 34 שנים, כך שטענותיו בדבר העדר אפשרות למצוא עבודה אחרת, הינן כלשון הנתבעת - "הזויות".

הנתבעת פרטה בכתב הגנתה, כי התובע קיבל תמורת הודעה מוקדמת וכן פדיון חופשה עבור 23 ימים, כמפורט בתלוש השכר האחרון.

3.         בדיון המוקדם, אשר התקיים ב-18.5.09, עלה כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים באשר לתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת, וכי המחלוקת בין הצדדים, הינה באשר למרכיבים שצריכים להילקח בחשבון לעניין קביעת בסיס השכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, תמורת ההודעה המוקדמת ויתר המרכיבים הנתבעים.

            בעוד התובע טוען, כי מרכיבי אחזקת הרכב והטלפון צריכים להילקח בחשבון, הנתבעת טוענת, כי יש לקחת בחשבון את סכום הברוטו בהתייחס לבסיס נטו העומד על סך 6,000 ש"ח, כפי שסוכם עם התובע.

            לגרסת הנתבעת, מרכיבי אחזקת הרכב והטלפון אינם פיקציה, אלא תוספות אמיתיות אשר אינן אמורות להילקח בחשבון בעת תשלום פיצויי הפיטורים.

נסיבות סיום יחסי עובד-מעביד:

4.         כאמור לעיל, אין מחלוקת, כי התובע פוטר.

            התובע מודה, כי קיבל את מכתב הפיטורים ב-26.6.08 (עיין כתב התביעה וכן ס' 4 לתצהירו, ת/1).

            הטענות המועלות בתצהיר התובע בנוגע לפיטוריו הן, כי אלה נעשו שלא בתום לב וללא התייעצות עם הוועד.

            אין טענה אחרת בנוגע לפגם שנפל בהליך הפיטורים.

5.         למרות שהתובע חזר בו, במעמד הדיון המוקדם, מהטענה בדבר נוהג לשלם פיצויי פיטורים בשיעור 200%, הוא מפרט עניין זה בתצהירו, ושוב חוזר בו מהטענה בפתח ישיבת ההוכחות (עמ' 11 לפרוטוקול).

על מהותו של "נוהג" עמדה פרופ' שלו בספרה, דיני חוזים, מהדורה שניה, עמוד 319, בזו הלשון: